Lyrics and music: Jenny Packman

Editing and production: Jenny Packman, Gal Zilberman, Vald Fuzeilov, Ari Dorot, Niv Rabin Hormesh, Itamar Ashfer, Yoav Kantor

Directing, photography and video editing: Sarit Kleinman

Filmed at the Kashmir Studio, Kfar Saba

Jenny Packman – vocals, acoustic guitar

Gal Zilberman – cello and singing

Vlad Poziylov – electric guitar

Ari Dorot - bass

Niv Rabin Harmesh - drums

Editing: Jenny Packman

Mix: Itamar Ashfer

Mastering: Ido Ofir

Recorded in Ohad Darshan's studio and Bardo studios

Mix in Gil Feldman's studio

lyrics:

So for now, I'm tying shoelaces

So they won't come undone.

And my eyes

Are squeezing the words onto the paper,

So they won't float into space.

I'm still

Trying to start a day without handcups

And with two spoons of sugar,

And the sky

Only crashes sometimes,

But how am I connected to this at all.

It's normal

To nail pictures to walls

With rusting nails.

Maybe, actually,

Even my frames have gotten worn out with the years,

And it's a shame,

Because they say that -

This world is chaotic

Exactly as we choose it to be.

But how many

Layers can be counted?

Actually, How am i connected to this at all.

The rope is stretched, it can't hurt,

Transparent people pull transparent threads, just to hold on,

And no, I'm not tied up, no, I'm staying

With stable ground under my feet.

How am i connected?

How am i connected?

How am i connected?

So I'm left

To put what's here into

sealed bags.

It's weird because

The air is more tense now,

Maybe it's the season,

But I remember

How we held hands and I said

"I won't go without you,"

And in the meantime

Clouds drift high above me,

How am i connected to this at all?

The rope is stretched, it can't hurt,

Transparent people pull transparent threads, just to hold on,

And no, I'm not tied up, no, I'm staying

With stable ground under my feet.

How am i connected?

How am i connected?

How am i connected?

How am i connected?

How am i connected?

How am i connected at all?

Original lyrics:

אז בינתיים

אני קושרת את שרוכים בנעליים

שלא יפתחו.

והעיניים

מהדקות את המילים אל הנייר,

שלא יצופו בחלל.

אני עדיין

מנסה לפתוח יום בלי אזיקים

ועם שתי כפיות סוכר,

והשמיים

מתרסקים רק לפעמים,

אבל מה זה קשור אליי בכלל.

זה נורמלי

להצמיד את התמונות אל הקירות

במסמרים מחלידים.

אולי, בעצם,

גם אצלי המסגרות קצת נשחקו עם השנים,

וזה חבל,

כי הם אומרים ש-

העולם הזה כאוטי

בדיוק כפי שאנחנו בוחרים.

אבל כמה

רבדים ניתן למנות?

בעצם, מה זה קשור אליי בכלל.

החבל נמתח, זה לא יכול להזיק,

אנשים שקופים מושכים חוטים שקופים, רק להחזיק,

ולא, אני לא נקשרת, לא, אני נשארת

עם הקרקע יציבה תחת רגליי.

מה זה קשור אליי?

מה זה קשור אליי?

אז נשאר לי

להכניס את מה שיש כאן לתוך

שקיות אטומות.

זה מוזר כי

האוויר יותר מתוח עכשיו,

אולי זו העונה,

אבל אני זוכרת

איך קשרנו את הידיים ואמרתי

"לא אלך בלעדייך",

ובינתיים

עננים שטים גבוה מעליי,

מה זה קשור אליי בכלל.

החבל נמתח, זה לא יכול להזיק,

אנשים שקופים מושכים חוטים שקופים, רק להחזיק,

ולא, אני לא נקשרת, לא, אני נשארת

עם הקרקע יציבה תחת רגליי.

מה זה קשור אליי?

מה זה קשור אליי?