Lyrics and music: Jenny Packman

Editing and production: Itamar Ashfer, Jenny Packman, Gal Zilberman, Vald Fuzeilov, Ari Dorot, Niv Rabin Hormesh, Yoav Kantor

Jenny Packman – vocals, acoustic guitar

Gal Zilberman – cello and singing

Vlad Poziylov – electric guitar

Ari Dorot - bass

Niv Rabin Harmesh - drums

Editing: Jenny Packman

Mix: Itamar Ashfer

Mastering: Ido Ofir

Recorded in the studio of Ohad Darshan and in the studio of Niv Rabin Hormesh

Mix in Gil Feldman's studio

lyrics:

It's just a matter of a moment

Just crossing the threshold,

A distance of a breath to the next step,

Traces of weakness.

It seems that

The door is staring straight in the face

And a pale light strip

Passes

Closing the life inside

Between layers of denial.

Bright windows

Like hasty promises,

And maybe it's just

The winter wind that's begging you to move

For other ways

In front of strange eyes

To break and fall and live

At an unknown price

From the start...

It's just a gap that's created

From excessive caution silence,

It's a bundle of short words

And thoughts that are too long,

It's just a perspective.

It seems that the hand is almost sent

To the closed door,

A second of addiction to freedom of choice.

It's just

An epilouge of a period.

Bright windows

Like hasty promises,

And maybe it's just

The winter wind that's begging you to move

For other ways

In front of strange eyes

To break and fall and live

At an unknown price

From the start...

Original lyrics:

זה רק עניין של רגע

רק לחצות את הסף,

מרחק של נשימה עד לצעד נוסף,

עקבות של חולשה.

נדמה ש

הדלת מסתכלת לי ישר בפנים

ופס של אור חיוור

עובר

מסגיר את החיים שבפנים

בין שכבות הכחשה.

חלונות מוארים

כמו הבטחות נמהרות,

ואולי זו רק

הרוח החורפית שמפצירה בך לנוע

בשבילים אחרים

מול עיניים זרות

ולפרוץ וליפול ולחיות

במחיר לא ידוע

מראש...

זה רק פער שנוצר

מעודף שתיקות זהירות

זה צרור מילים קצרות

ומחשבות ארוכות מדי,

זו רק השקפה.

נדמה שהיד כמעט נשלחת

אל הדלת הסגורה,

שנייה של התמכרות לחופש הבחירה.

זה רק

אפילוג של תקופה.

חלונות מוארים

כמו הבטחות נמהרות,

ואולי זו רק

הרוח החורפית שמפצירה בך לנוע

בשבילים אחרי,

מול עיניים זרות

ולפרוץ וליפול ולחיות

במחיר לא ידוע

מראש...